מחול צועני הוא שם כולל לשלל מחולות אתניים

מעין כותרת גנרית ל”אל תחליטו בשבילי מה בא לי היום”.

זהו עולם של תנועה חופשית, לא מקובעת, עשירה בגוונים, בקצב ובנשמה.

 

הצוענים נדדו מצפון הודו לדרום ספרד, דרך ארצות המפרץ.

בהגיעם לאזורינו, התפצלו: חלקם דרומה – למצרים, ואחרים צפונה – לטורקיה.

משם המשיכו מערבה אל אירופה, עד לספרד.

במהלך המסע הארוך הזה, הם הותירו אחריהם “זנבות”

קהילות ומסורות – בכל תחנה, וכך התפתחו שלל מחולות אתניים מקומיים,

שהושפעו מהתרבות, האקלים, והנפש של כל מקום.

 

כך נוצר קשר תנועתי ומוזיקלי ישיר בין

מחול הודי, פרסי, ערבי, טורקי, רומני, ספרדי ועוד – כולם למעשה בני דודים,

צאצאים של אותו שורש נודד שהחל ברג’סטאן שבצפון הודו.

 

 

אז מה כל כך מיוחד במחולות האתניים?

 

מצד אחד – כל מחול מייצג עולם אחר לגמרי: מקצב, לבוש, תנועה, מוזיקה.

זה בדיוק מה שמאפשר לנו להתאהב בהם שוב ושוב – גם אחרי עשרים שנות לימוד.

 

ומצד שני – ככל שאנחנו מתבגרות עם התנועה,

אנחנו מתחילות להרגיש את הקווים הדקים, האנושיים, שמחברים בין כולם.

יש שם חוטים שקופים של עומק, נשימה וקצב פנימי משותף​